היום העשירי

היום העשירי הוא הקצר שבמסע. רק 8 קילומטרים. גם הטיפוס וגם הירידה לא נוראיים בכלל. כמעט יום מיותר לולא הוא היה עובר כולו ברכס ההרים המקביל למון בלאן. מה שאומר שבמרבית היום יש נוף מדהים וההר נראה קרוב ומכובד.
גם היום בחרנו להתפצל. בחצי הדרך איתמר ואני חתכנו לטיול לאגם הלבן, בעוד השאר המשיכו עוד כמעט שעתיים לרפוחה שלנו שעל צלע ההר מתחת לאחד הרכבלים הרבים שייש כאן.
הטיול של איתמר ושלי הצריך טיפוס של 850 מטר אל קצה הרכס. גם הוא התחיל בשביל שעובר ביער, לאט לאט נעלמים העצים והתוואי הופך לסלעי יותר עם צמחייה נמוכה. ממשיכים בכמה סולמות ומדרגות מיוחדות, עוברים לטיפוס קצר בשלג.... ואז (אחרי שעה וחצי טיפוס ) מגיעים לאגם הלבן- Lac Blanc. זה אגם לא גדול, שעד לפני שלושה שבועות היה כולו קפוא ( מכאן שמו). במשך השבועות האחרונים התחיל להתמוסס חלק מהקרחון שעל האגם ונוצרה מובלעת קטנה של מים. בתמונות שראינו בשבועות האחרונים בפייסבוק ראינו איך כל יום שטח המים הולך וגדל. היום בערך עשירית ממנו מים והיתר קרחון. גם בחלק המיימי אפשר למצוא קרחונים צפים..... כל זה לא הפריע לאיתמר ולי להיכנס למים בקפיצת ראש ומהר מהר לצאת רועדים מקור. היינו בין המטורפים הבודדים שהעזו לבדוק את הטמפרטורה.... אנחנו יכולים לאשר שהיא מאוד מאוד קרובה לאפס מעלות.
אחרי שהחזרנו את חום הגוף, צילמנו את האזור המופלא הזה, ושתינו את הקולה שקיררנו בשלג, או אז פצחנו בעוד דהרה למטה אל עבר הרפוחה. הליכה שהיתה צריכה להימשך 75 דקות הסתיימה עם חיוך אחרי 40!
עכשיו אנחנו אחרי ארוחת ערב סבירה ברפוחה שלנו. שוב דורמיטורי, שוב מקלחת לא משהו, אך הפעם נראה שהם קצת הגזימו במחיר ביחס לתמורה. אפילו אין טלוויזיה או ווי-פאי כדי לראות את משחק שמינית הגמר האחרון.
מחר זה כבר ממש היום האחרון. לרובנו יהיה זה יום קצר. איתמר עוד מתכנן לסיים את כל המסלול.
עוד יום אחד למנאייק.