היום השישי והסימבולי

היום שברנו כמה סטטיסטיקות - חצינו את מאה הקילומטרים, עברנו את מחצית מימי הטרק, עברנו מאיטליה לשוויץ, ובפעם הראשונה כל המשפחה עמדה 'בזמנים המומלצים' של העלייה במסלול (כמעט, טל פספסה את הדדליין בשלוש דקות ).
שוב בוקר שמתחיל הישר בעלייה. אחת הקשות שידענו- 900 מטר טיפוס עד לגובה 2537. ההליכה התחילה באופן סביר בסמוך לנהר, אבל אז, או אז..... פתאום שברנו ימינה והתחלנו לטפס את הנשמה שלנו למעלה. עלייה כזאת נמשכת יותר משלוש שעות, כשזמן המנוחה המצטבר לא עולה על 25 דקות. בשלב מסוים בדרך יש את רפוחה אלנה שבו נפגשנו למנוחה רצינית יותר. כל השאר הוא הפסקות קלות להסדרת נשימה, שתייה, סידור בירכיים למי שצריך, ויאללה לעבודה (אין רחפן 😟). הרבה נחישות.
בפסגה איתמר מחכה לנו עם תה חם. הוא כבר כמעט התקרר עד שהגענו. בפיסגה עוברים מאיטליה לשוויץ. נראה שיותר קר בשוויץ. צריך להתחיל להתלבש טוב יותר.
מכאן חיכתה לנו ירידה של 900 מטר על פני 10 קילומטרים. לא נורא. זה התחיל קר, קצת מעברי שלג, קצת החלקות בשלג עד שהגענו לעוד בירה וקולה ברפוחה פיול שבדרך. מכאן הדרך היתה במקביל לנהר כשאנחנו ממשיכים לרדת אל עבר העיירה לה-פולי. עיירה קטנה ונחמדה, יש לנו רפוחה קרוב לנהר, חדר דורמטורי עם ארבע מיטות קומותיים. בינתיים אנחנו לבד. נקווה שימשיך ככה. על ארוחת הערב של המקום וויתרנו כי לא נראה לנו שהילדים ייהנו מפונדו גבינות (עם כל הכבוד לגבינות השוויצריות ). אנחנו נלך למרכז העיירה למצוא פיצה.
מחר יום ברגוע. רק 15 קילומטרים עם מעט עליות וירידות.